תכנון, רישוי ועיצוב לבית מרקחת

תכנון בית המרקחת נמצא תמיד ברב שיח בין כללי הקמעונאות, כללי פתיחה של בתי המרקחת מטעם משרד הבריאות, סכמות רלוונטיות שרואות את הסביבה/ לקוחות/ אוכלוסייה של האזור (אוכלוסיית בוקר/ערב/מרכז מסחרי קטן/גדול/האם קיימים מתקנים רפואיים ועוד), רצונות וחלומות הרוקח/בעל העסק והכי חשובים, לדעתי, הם צוות בית המרקחת/העובדים, שלהם יש בדר"כ אינפוט מצוין בנוגע לתכנון, הרגלי עבודה טובים לשימור וכדומה.

בבניית הפרוגרמה מול הלקוח אני גם מקשיבה וגם מתבוננת וזו לדעתי מהותה של הפרוגרמה לתכנון: לשלב את כלל העקרונות שמניתי לפני כן לכדי תכנית שמתאימה אך ורק לבית המרקחת הזה ולא לאחר. וכמו שאומרים בנכר: TAILOR MADE. 

• בעיצוב בתי מרקחת יש חשיבות עליונה לתכנון והעמדה של הריהוט בחלל: גם מבחינה קימעונאית וגם מבחינת עבודה מיטבית של צוות בית המרקחת.

סוגי העמדת ריהוט:

 העמדה "חיצונית" – ריהוט שנשען על גבי הקירות.

העמדה "אמצעית" – ריהוט שנמצא בחלל המכירה.

העמדת מגירות התרופות בצורה נוחה עבור צוות בית המרקחת.

וכמובן העמדה ואירגון של "גב הרוקח". 

ניתן לראות את האירגון השונה של סוגי המידופים לפי הגיון קימעונאי החל מהכניסה, במעברים הרחבים, במיקום הקופה הכללית, במיקום דלפק ניפוק התרופות.                                 

הדמייה של בית מרקחת בנהריה, במרכז עמידר

תכנון הריהוט נמצא בהלימה מלאה להוראות פתיחה של בתי המרקחת לדוגמא, גובה הריהוט חובה שיהיה מגובה 15 ס"מ, עשוי מחומר שניתן לניקוי וחיטוי ועוד ועוד. 

המיוחד בהם הוא דלפק ניפוק התרופות שגם הוא נתון לכללים מחמירים של הגנת פרטיות הלקוח לפי תקן 131 – גם בהעמדה שלו וגם בתיכנון הרהיט המסוים. לדוגמא, עמדת ניפוק תרופות צריכה שיהיה לה שטח דלפק ברוחב 90 ס"מ כמינימום ועומק 50 ס"מ, מוגנת בחציצה לכל עומק העמדה עד לגובה 130 ס"מ לפחות מהרצפה. 

להלן שרטוט נספח מס'1 מתוך תקן 131 של משרד הבריאות, המפרט קוים לתכנון רהיט ניפוק תרופות לצורך הגנת הפרטיות של המטופל 

דגשים חשובים בתכנון הם בנושא נגישות ומוגבלות – גם במעברים מהכניסה לבית המרקחת, בנגישות לרכישת מוצרים בחלל המכירה וברכישת התרופות בדלפק. תכנון רהיט ניפוק התרופות צריך שיהיה בהלימה לחוקי הנגישות לכלל המוגבלויות: פיזית: הנגשה ייעודית, ויזואלית: שילוט בגופן גדול וברור לכל מוצרי בית המרקחת בצבעים נעימים לעין וברורים.

להלן פירוט לתקן 131 להגנת פרטיות המטופל: דלפק קבלת קהל בעמידה כאשר הלקוח יושב בכיסא גלגלים

בשלב התכנון מטמיעים את כל הנהלים והנ"ל מתורגם לתכניות המתאימות להגשה לעירייה לרישוי ולרוקח המחוזי יחד עם תכנית מצבית, תרשים סביבה חתכים רלוונטים, תכנית העמדה, חישובי שטחים, פירוט חומרי בנייה ועוד, זאת לצורך קבלת אישור עקרוני ולאחר מכן אישור קבע. את הבנייה מתחילים רק לאחר קבלת אישור עקרוני וזאת משום בקשות לשינויים שעלולים להתקבל ממשרד הבריאות/ כב"א/ משטרה/ רישוי עסקים/ איכות סביבה וכדומה עוד בשלב התכנון. 

סקיצה לתכנון אני מאוד אוהבת לראות גם בתלת מימד בתוכנת סקאצ'אפ בהדמייה בסיסית שממחישה את החלל, את החומרים בו, הצבעים וכדומה. ההדמייה היא כלי נהדר לראות את בית המרקחת "בנוי" לפני שמתחילים. 

עיצוב בית מרקחת בקיסריה עם שיש קררה, בנגיעות פליז ומשושים שחור/לבן

רק מילה על תכנון מערכות: 

בבית מרקחת כמו בכל חלל ציבורי יש מערכות רבות שצריכות להתקיים יחד לזאת לבטיחות השוהים בחלל: מערכות גילוי וכיבוי אש, תאורה ותאורת חירום, מיזוג ואיוורור, מערכות תקשורת וחשמל לקופות ולמערכת זימון תורים. 

• תכנון תאורה: כאשר אני מסתובבת בבתי מרקחת היום, לצערי אני מסתנוורת מאור לבן/כחלכל בוהק, שלדעתי מאיר מצוין את האביזרים אך.. חוטא למטרה והיא תאורה איכותית אך נעימה למשתמש. המשתמש הוא אני: הלקוח! אני באופן אישי רואה אור לבן בכמות מוגזמת כאור "חולה"  המאיר בצורה לא טבעית את החלל. בתקנות בתי המרקחת התקן הוא 600 לוקס וגם את זה ניתן להשיג עם תאורה צהובה 3000 לומן בהעמדה נכונה. 

אני מאמינה באור מלאכותי שהוא דומה לתאורה טבעית, דהיינו צהוב. תאורה נכונה במיקומים הנכונים ובגבהים הנכונים מאירה את המוצרים בצורה נעימה ומיטבית. 

• תכנון מערכות מיזוג ואיוורור: בבית מרקחת, כמו בכל חלל ציבורי/מסחרי, ישנן מערכות רבות שצריכות להיות בחלל. בבית מרקחת באופן ייחודי, לפי כללי משרד הבריאות, יש לשמור על טמפרטורה מסוימת, בייחוד באיזורי ניפוק התרופות ואחסנתם, כמו כן יש לתכנן החלפות אויר מותאמות לגודל החלל ולמספר  מקסימום האנשים שישהו בו זאת על ידי מערכת אויר צח.

לצורך הבנייה/שיפוץ מופקים סט תוכניות אדריכליות ורשימת כמויות למכרז קבלנים וספקים.

חשוב לעבוד בנושא הקונספט של בית המרקחת, מיתוגו ושילוט חוץ ופנים בתיאום עם מעצב גרפי. השילוט חשוב מאוד והוא חלק בלתי נפרד מהעמדת הריהוט והנגישות, שכן בלעדיו הלקוחות לא ימצאו במהירות וביעילות את המוצרים אותם הם רוצים וצריכים.

 רכישה היא מבחינתי חוויה. היום אנשים לא צריכים לצאת מהבית, הם מקליקים והמוצרים מגיעים אליהם ארוזים ומוכנים בתוספת סמלית של טרחת אריזה ומשלוח. לא ירחק היום שגם תרופות נקנה במרשתת (אינטרנט!) ובכלל לא נצא מהבית. 

לפיכך, אם כבר יצאנו.. לפחות נגיע למקום נעים המספק לנו חווית קנייה מאורגנת, נעימה ואסתטית.