יום צילומים הוא יום מאוד מרגש. לקראתו נעשות הכנות קדחתניות, מול הלקוח, מול הצלם ובין המעצבת לבין עצמה.
את האיטליז ביקנעם תיכננתי בשיתוף פעולה עם קולגה וחברה טובה המעצבת אלינה פיירמן.
הכנות מראש:
את ההכנות ליום הצילום עשינו שבועות מראש, חשבנו אילו תקריבים נרצה, אילו מבטים, מהם הפרטים של אביזרים שבהם נרצה להתמקד וכדומה. לא תמיד הפרויקט "שלם" וגמור ויש צורך להביא אביזרים שישלימו את המראה. הבאנו איתנו קערות אמייל שהיו ברשותנו, עציצים של איקאה שתמיד מוסיפים יופי, פנינו לאורבניקה בקרית טבעון להשאיל מהם אביזרים מקסימים שחלקם הלקוח אף רכש, הלקוח הביא לימונים טריים מהגינה ומלאכת הסדר עוד לפנינו. עד פה הדימיון מאגד את כל המידע "ויום השין" עתיד להביא איתו את האירגון הסופי.
קבענו עם הצלם של מקור הפורמייקה מקס מורון באדיבות שריי מסניף צפון.
יום הצילום:
הגענו כשלוש שעות לפני שעת הצילום לאיטליז "חצי אפוי" ועמדנו וחשבנו.. איך מתחילים?
אז.. מתחילים מההתחלה. סדר, סדר ועוד סדר. אפשר לראות בוידאו כיצד אנחנו מזיזות מצד לצד חפצים ואביזרים – הולכות אחורה, "מצלמות" בעיניים ומזיזות למקום אחר. טוב, אולי אי אפשר לראות כי הצילום מאוד מהיר. אבל תסמכו עליי, כך זה היה בדיוק!
הרטבים, התבלינים הציבעוניים והסירים הכבדים (ממש כבדים!) והיפים היו עבורנו מסגרת שלמה ונהדרת לצילום ומקור בלתי נדלה של פרטים לתקריבים. העבודה לא קלה, יש הרבה לסדר ולארגן בכדי ליצור את התמונה המושלמת כי הכל חייב להיות בדיוק במקום!
הצלם מגיע, מתארגן, אומד את האיטליז ומתחיל לצלם. תוך כדי אנחנו "מדייקות", מבקשות אבל משתדלות לא להתערב באומנות של הצילום. כל אחד מצוין בתחומו וכבוד לו.
וכמו ארוחה טובה, לאחר הכנות של שעות יושבים הסועדים לחצי שעה של ארוחה – כך בצילום. הכנות של שעות של אירגון וסדר לשעה של צילום.
המלצה שלי היא לדעת בדיוק (בערך) מה את רוצה ביום הצילום ולעשות הכנה טובה מראש. יש חשיבות גדולה לדמיין את המקום טרם הצילום ולארגן את המידע בראש או ברשימות (אני אלופה ברשימות) ולהכין מראש כל מבט.
זו עבודה קשה אך משתלמת.